ההתרחקות מה' והשקיעה בחטא מובילות לנקודת שבר טראגית, שבה המעשים הרעים מביאים לאובדן מוחלט של החסד וההצלחה. המילה וַיְהִי מבטאת את התוצאה וההשלכה של החטאים. כל השפע, הנכסים, היופי וההצלחה שהעניק ה' לאומה, הלכו לאיבוד והוקרבו לטובת עבודה זרה [ביאור שטיינזלץ]. המילים וַיְהִי אַחֲרֵי כָּל־רָעָתֵךְ מציגות תהייה על הגמול הצפוי: מה יהיה בסופך לאחר כל המעשים הרעים שעשית? [מצודת דוד]. התוצאה היא חזרה למצב ההתחלתי והשפל ביותר, שכן לאחר כל הרעה הזו, נותרים שוב בחוסר כל [רד"ק].
הכפילות בביטוי אוֹי אוֹי לָךְ נועדה להדגיש את עוצמת הפורענות ומעידה על כך שהזעקה תישמע פעמים רבות, בהתאמה לכמות הרבה של החטאים והפשעים [מצודת דוד, אברבנאל]. כפילות זו אף רומזת לעונשים הקשים שיבואו בזה אחר זה, כדוגמת רעב, חרב ודבר [אברבנאל]. מנגד, יש המפרשים כי הכפילות מבטאת שתי סיבות נפרדות לקינה: האחת על עצם עשיית החטא, והשנייה על כך שלא נעשתה תשובה [רש"י]. מתוך השבר הגדול, תישמע זעקת שבר חוזרת ונשנית על כך שבעקבות הפשיעה אבדו במו ידיהם כל הטובות והחסדים שהוענקו להם בעבר [רד"ק].