כפיות הטובה של כנסת ישראל, המדומה לאישה בוגדנית, מתבטאת בכך שהיא מנצלת את המתנות היקרות שהעניק לה ה' לשם עבודה זרה. היא עושה זאת כאשר וַתִּקְחִי אֶת־בִּגְדֵי רִקְמָתֵךְ, הכתונת הפנימית המכסה את בשרה ממש, וַתְּכַסִּים על ידי עטיפת הפסלים שעשתה, או לחלופין במטרה לייפות בבגדים אלו את מאהביה ולמשוך את ליבם אליה. לאחר מכן היא לוקחת את וְשַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי, מיני בשמים המועלים באש להפצת ריח ניחוח אשר שייכים לה' בדין, ומגישה אותם כמנחה לִפְנֵיהֶם. אף על פי שהאישה היא זו שנָתַתְּ את המנחות בפועל, המילה כתובה בספר כ"נתתי" כדי לרמוז שהשפע שהעניק לה ה' הוא שגרם לה למרוד בו, כבהמה הבועטת בבעליה מרוב שובע, ולכן כביכול ה' עצמו הוא שהניח את המנחה לפני הצלמים.
יחזקאל, פרק ט״ז, פסוק י״ח
וַתִּקְחִ֛י אֶת־בִּגְדֵ֥י רִקְמָתֵ֖ךְ וַתְּכַסִּ֑ים וְשַׁמְנִי֙ וּקְטׇרְתִּ֔י (נתתי) [נָתַ֖תְּ] לִפְנֵיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.