מיצוי העונש על חטאי העבר מביא את הזעם של ה' אל מנוחתו, ולכן הוא מצהיר וַהֲנִחֹתִי חֲמָתִי בָּךְ. בעקבות ביצוע הפורענות במלואה הכעס יסור לחלוטין ויתקיים וְסָרָה קִנְאָתִי מִמֵּךְ, שכן העונש יביא להפסקת עבודת האלילים ולעקירה מוחלטת של יצר החטא. כתוצאה מתיקון שורשי זה יגיע מצב של מנוחה ורגיעה שבו וְשָׁקַטְתִּי וְלֹא אֶכְעַס עוֹד. בניגוד למילה חֲמָתִי המתארת זעם אקטיבי היוצא החוצה כדי להעניש, המילה אֶכְעַס מתארת סערה פנימית בלב. לאחר שהחמה באה על סיפוקה והחטא נעקר, ה' ישקוט מזעפו ולא תתעורר בו עוד התרעמות פנימית משום שהעם לא יוסיף לחטוא.
יחזקאל, פרק ט״ז, פסוק מ״ב
וַהֲנִחֹתִ֤י חֲמָתִי֙ בָּ֔ךְ וְסָ֥רָה קִנְאָתִ֖י מִמֵּ֑ךְ וְשָׁ֣קַטְתִּ֔י וְלֹ֥א אֶכְעַ֖ס עֽוֹד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.