העונש שיטיל ה' על עם ישראל מקביל במדויק לחטאיו, ולכן הוא מצהיר וּשְׁפַטְתִּיךְ מִשְׁפְּטֵי נֹאֲפוֹת וְשֹׁפְכֹת דָּם. העבודה הזרה נמשלת לניאוף, ואילו שפיכות הדמים מתייחסת להקרבת הילדים לאלילים, שכן כשם שבגידת אישה גורמת לא פעם לרצח, כך הבגידה הרוחנית בה' הובילה את העם לרצח בניהם. בשל כך גזר הדין הוא וּנְתַתִּיךְ דַּם חֵמָה וְקִנְאָה, שמשמעותו הסגרת העם לידי אויבים שיהרגו אותם מתוך זעם רב. עונש זה משקף תגובה מדויקת למעשיהם: החֵמָה באה כעונש על שפיכות הדמים, ואילו הקִנְאָה, המבטאת כעס עמוק, היא תגובתו של ה' כבעל נבגד על כך שישראל המירו את כבודו באלילי שווא.
יחזקאל, פרק ט״ז, פסוק ל״ח
וּשְׁפַטְתִּיךְ֙ מִשְׁפְּטֵ֣י נֹאֲפ֔וֹת וְשֹׁפְכֹ֖ת דָּ֑ם וּנְתַתִּ֕יךְ דַּ֥ם חֵמָ֖ה וְקִנְאָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.