ה' מצווה על יחזקאל הנביא, הגולה בבבל, להוכיח בבירור את יושבי יְרוּשָׁלִַם, שנותרה הנציגה הבלעדית של האומה כולה לאחר חורבן ממלכת ישראל. ההוראה הוֹדַע אינה מסירת מידע בלבד, אלא תביעה לעמת את העם עם חומרת מצבם ולהציג בפניהם את מכלול תּוֹעֲבֹתֶיהָ: חסדי ה' העצומים כלפיהם, חטאיהם כנגדו והגזרה הקשה שנגזרה עליהם. בגידה זו נמשלת לתינוקת עזובה שה' אסף, גידל ונשא לאישה, והיא תחת זאת השיבה לו בכפיות טובה. שורש הקלקול נובע מאימוץ מנהגי הסביבה הכנענית המגונים, אך עצם הזכרת יסודם החומרי של בני האדם נועדה גם ללמד עליהם זכות ולפתוח עבורם פתח לכפרה ולתשובה.
יחזקאל, פרק ט״ז, פסוק ב׳
בֶּן־אָדָ֕ם הוֹדַ֥ע אֶת־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם אֶת־תּוֹעֲבֹתֶֽיהָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.