קרה לכם פעם שהשקעתם ועזרתם למישהו מכל הלב, ובמקום להגיד תודה הוא פשוט שכח מזה והתנהג אליכם בצורה לא יפה? הנביא יחזקאל נמצא רחוק מאוד בגלות בבל, אבל הוא מעביר מסר חשוב וישיר אל העיר ירושלים. ירושלים נשארה העיר המרכזית שמייצגת את כל העם, ולכן אליה מופנים הדברים.
ה' מבקש מהנביא הוֹדַע את ירושלים. הכוונה היא לא רק לספר להם משהו, אלא ממש להוכיח אותם ולהראות להם בבירור את המעשים הלא טובים שלהם, כדי שיתעוררו ויבינו עד כמה המצב שלהם חמור. המעשים הקשים האלו נקראים תּוֹעֲבֹתֶֽיהָ.
כדי להסביר עד כמה ההתנהגות של העם הייתה לא הוגנת, הנביא משתמש במשל: תארו לעצמכם אדם טוב לב שעובר במדבר ומוצא תינוקת קטנה ועזובה שאין מי שישמור עליה. הוא מרחם עליה, מציל אותה, מגדל אותה ונותן לה את כל הטוב שבעולם. אבל כשהיא גדלה, במקום להכיר תודה על כך שהציל את חייה, היא שוכחת את כל החסד שעשה איתה ובוחרת לפגוע בו. כך בדיוק העם שכח את כל החסדים העצומים והטוב שה' עשה איתם, ובמקום זה הם חטאו.
ולמה הם הגיעו למצב כזה של כפיות טובה? הם פשוט הושפעו מהסביבה. העם למד מהשכנים שלהם בארץ כנען, וחיקה את המעשים הרעים של האנשים שגרו סביבם, במקום להמשיך בדרך הטובה והנקייה שה' לימד אותם.