יצא לכם פעם לראות מישהו שמעתיק התנהגות לא טובה מהסביבה שלו, עד שנדמה שהוא ממש הפך להיות מישהו אחר? הנביא יחזקאל נמצא רחוק, בגלות בבל, והוא שולח מכתב אזהרה לאנשים שגרים בירושלים. הוא מקווה מאוד שהם יקראו את הדברים, יבינו שהם טועים ויחזרו בתשובה אל ה'.
יחזקאל פונה לאנשי ירושלים ומשתמש במילה מְכֹרֹתַיִךְ, שפירושה המקור והשורש שלכם, או מקום המגורים הקבוע שלכם. הנביא אומר לירושלים שהשורש שלה הוא מתוך אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, ושההורים שלה הם אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית. אבל רגע, הרי עם ישראל הם הבנים של אברהם, יצחק ויעקב, אז למה הנביא אומר את זה?
יחזקאל לא מתכוון לאבא ואמא אמיתיים, אלא למעשים של העם. האמורים והחתים היו עמים שהתנהגו בצורה רעה מאוד. אנשי ירושלים הושפעו מהם והעתיקו את ההתנהגות הרעה של הסביבה, עד שהם נראים כאילו העמים האלה הם ההורים האמיתיים שגידלו וחינכו אותם. הנביא משתמש בדימוי הזה כדי לעורר אותם להבין כמה רחוק הם הלכו, ולעודד אותם לחזור להיות מי שהם באמת.