עם ישראל נוהג כרעיה בוגדנית המדלגת מקשר לקשר, כך שוַתַּרְבִּי אֶת תַּזְנוּתֵךְ בפנייה לבבל, כַּשְׂדִּימָה, שהייתה מעצמת סוחרים המכונים כְּנַעַן. בד בבד, העם לא הסתפק בעבודה הזרה המקומית של אֶרֶץ כְּנַעַן, אלא הוסיף עליה את צלמי הכשדים והרחיק לכת בחטאיו יותר משתי האומות גם יחד. למרות כל הבריתות הפוליטיות, אימוץ האלילים ואף העונשים הקשים שבאו בעקבותיהם, וְגַם בְּזֹאת לֹא שָׂבָעַתְּ. תאוות העם לאלוהים אחרים הייתה כה עזה, עד שדבר לא הצליח להשביע את רעבונו ולעצור את ההידרדרות.
יחזקאל, פרק ט״ז, פסוק כ״ט
וַתַּרְבִּ֧י אֶת־תַּזְנוּתֵ֛ךְ אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן כַּשְׂדִּ֑ימָה וְגַם־בְּזֹ֖את לֹ֥א שָׂבָֽעַתְּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.