תארו לעצמכם מישהו שמנסה כל הזמן למצוא חברים חדשים במקומות רחוקים, במקום להישאר נאמן לחבר הכי טוב וקרוב שלו. כך בדיוק התנהגו עם ישראל באותה תקופה. במקום להישאר קרובים ונאמנים לה', הם חיפשו כל הזמן להתחבר לעמים אחרים וללמוד מהם לעבוד עבודה זרה. הנביא מתאר שהם פנו אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה. המילה כְּנַעַן כאן לא מדברת על הארץ המוכרת לנו, אלא הפירוש שלה הוא סוחר. כלומר, בני ישראל פנו אל ארץ הכשדים, שהיא בבל, בגלל שהיא הייתה ארץ עשירה מאוד ומלאה בסוחרים, והם רצו ללמוד מהמעשים שלהם. אבל למרות כל הניסיונות האלה להתחבר לעמים הזרים ולתרבויות שלהם, נאמר עליהם וְגַם בְּזֹאת לֹא שָׂבָעַתְּ. העם לא הרגיש סיפוק או רגיעה. הם המשיכו לחפש עוד ועוד אלילים, ואפילו הצרות והעונשים שבאו עליהם לא גרמו להם לעצור ולהבין שהם צריכים לחזור אל ה'.
יחזקאל, פרק ט״ז, פסוק כ״ט
וַתַּרְבִּ֧י אֶת־תַּזְנוּתֵ֛ךְ אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן כַּשְׂדִּ֑ימָה וְגַם־בְּזֹ֖את לֹ֥א שָׂבָֽעַתְּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.