יחזקאל, פרק ט״ז, פסוק נ״ח

תחשבו על רגע שבו עשיתם טעות גדולה, והבנתם שאי אפשר לברוח, אלא פשוט חייבים להתמודד עם התוצאות. הנביא מסביר לעם ישראל שהם הגיעו בדיוק לרגע הזה, והם חייבים לקחת אחריות מלאה על המעשים שלהם. כאשר הוא מזכיר אֶת־זִמָּתֵךְ וְאֶת־תּוֹעֲבוֹתַיִךְ, הוא מתכוון למעשים הרעים והחמורים שהעם עשה. המילה נְשָׂאתִים פירושה שאתם נשאתם או סחבתם אותם. כלומר, העם צריך לסחוב על הגב שלו את התוצאות של המעשים הרעים ולקבל את העונש, בלי שום אפשרות להתחמק. אבל יש בדברים האלה גם נחמה גדולה. ברגע שהעם באמת מקבל על עצמו את העונש ולוקח אחריות, קורה משהו משמח: העונש בעצם מנקה אותם. כך החטא מתכפר, והם יכולים להשלים ולפתוח דף חדש וטוב עם ה׳.