יחזקאל, פרק ט״ז, פסוק ה׳

Ezekiel 16:5Sefaria

לֹא־חָ֨סָה עָלַ֜יִךְ עַ֗יִן לַעֲשׂ֥וֹת לָ֛ךְ אַחַ֥ת מֵאֵ֖לֶּה לְחֻמְלָ֣ה עָלָ֑יִךְ וַֽתֻּשְׁלְכִ֞י אֶל־פְּנֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ בְּגֹ֣עַל נַפְשֵׁ֔ךְ בְּי֖וֹם הֻלֶּ֥דֶת אֹתָֽךְ׃

תארו לעצמכם תינוק קטנטן שרק נולד. הדבר הראשון שהוא צריך זה חיבוק חם, עזרה ומישהו שידאג לו. הנביא מתאר את עם ישראל בתחילת דרכו, כשהיינו עבדים במצרים, כמו תינוק כזה שנותר לגמרי לבד. אף אחד לא ריחם עליו, ולכן נאמר לֹא־חָסָה עָלַיִךְ עַיִן, כלומר אף עין של אדם לא הסתכלה עליו ברחמים. אף אחד לא ניגש לַעֲשׂוֹת לָךְ אַחַת מֵאֵלֶּה, שזה אומר לא עשו בשבילו אפילו פעולה אחת קטנה של עזרה וטיפול שתינוק כל כך צריך. לא הייתה לאף אחד לְחֻמְלָה עָלָיִךְ, כלומר רחמים אמיתיים שבאים רק מתוך רצון לעזור לתינוק לחיות ולגדול. במקום לקבל טיפול, התינוק נשאר בחוץ, וַתֻּשְׁלְכִי אֶל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה. השדה הפתוח מסמל את הגלות במצרים, שם עם ישראל עבד קשה בשדות בלי שפרעה ירחם עליו. התינוק נשאר שם בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ, כשהכוונה היא לגוף שלו שנותר מלוכלך ולא רחוץ, ממש בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ, כבר מהרגע הראשון שבו בא לעולם. התיאור הזה עוזר לנו להבין כמה קשה הייתה ההתחלה של עם ישראל, וכמה היינו זקוקים לה׳ שיבוא, יאסוף אותנו וידאג לנו באהבה גדולה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.