יחזקאל, פרק ט״ז, פסוק נ״ט

כששני חברים מסכמים ביניהם משהו חשוב, מה קורה אם אחד מהם פתאום מחליט לשבור את ההסכם? במעמד הר סיני, עם ישראל וה' עשו ביניהם הסכם מיוחד. ההסכם היה ברור: אם העם ישמור על המצוות, הוא יזכה למתנות נפלאות כמו ארץ ישראל, בית המקדש ומלכות. אבל העם בחר שלא לשמור על ההסכם. על כך נאמר אֲשֶׁר־בָּזִית אָלָה לְהָפֵר בְּרִית. המילה אָלָה פירושה שבועה, כלומר העם זלזל בשבועה החשובה והפר אותה. התגובה של ה' מגיעה בדיוק באותה הדרך, מידה כנגד מידה. מצד אחד נכתבה המילה ועשית כדי להראות שהעם הוא זה שגרם למצב הזה במו ידיו, ומצד שני אנחנו קוראים את המילה וְעָשִׂיתִי, כדי ללמד שה' מגיב למעשים שלהם ולוקח בחזרה את המתנות שהיו תלויות בהסכם. אבל למרות שהעם לא שמר על ההבטחה שלו, יש הבדל עצום בין בני האדם לה'. ה' לעולם לא יפר את ההסכם לחלוטין ולא ימחק אותו מהזיכרון שלו, כי הוא תמיד נשאר נאמן.