דְבַר ה' נמסר אֵלַי לֵאמֹר משל על תולדות מערכת היחסים בין ה' לכנסת ישראל מראשיתה ועד לחורבן ולתקווה לעתיד. במשל זה מדומה העם לילדה נטושה שה' חמל עליה, גאל מגלות מצרים והעניק לה תורה וארץ. למרות זאת, הרעיה בטחה ביופייה וזנתה אחרי אלוהים אחרים בחומרה רבה מזו של סדום ושומרון. בשל כפיות טובה זו נגזר על ירושלים חורבן בידי בבל, אך המסר נחתם בהבטחה שעוד ישוב מלך מזרע דוד.
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.