יחזקאל, פרק ט״ז, פסוק נ״ג

ה' מבטיח גאולה באחרית הימים, אך שוזר בה השפלה לירושלים. תחילה הוא ישיב את השבויים למעמדם הקודם, וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן, ויתחיל בשיקום אֶת שְׁבוּת סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ על ידי ריפוי אדמתה מגופרית, יחד עם שיקום וְאֶת שְׁבוּת שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ. הקדמתן של ערים אלו נובעת מכך שחטאיהן קלים יותר מחטאי ירושלים. רק לאחר שירושלים תגלה ותיענש יתרחש גם שיקומה, וּשְׁבוּת שְׁבִיתַיִךְ, שיהיה טפל ונגרר אחריהן. ירושלים תיבנה בְּתוֹכָהְנָה, כלומר בתוכן ויחד עמן, באופן המרמז על הקשר הלאומי שלה לשומרון ועל שכנותה לסדום.