קרה לכם פעם שעבדתם קשה מאוד על משהו, ומישהו אחר ניסה לקחת מכם את מה שמגיע לכם? תארו לעצמכם את יעקב עומד מול לבן, אחרי שנים של עבודה קשה שבהן לבן ניסה לרמות אותו שוב ושוב. עכשיו, יעקב אזר אומץ ואומר לו את כל האמת בפנים.
יעקב מסביר ללבן שהוא הצליח וניצל רק בזכות ה'. הוא פותח וקורא לה' אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, כדי להזכיר שזהו אותו ה' ששמר על סבא שלו אברהם, נתן לו ברכה והציל אותו מאנשים שניסו לקחת את מה ששלו. אחר כך יעקב משתמש בביטוי מיוחד וקורא לה' וּפַחַד יִצְחָק. למה פחד? הכוונה היא לה' שאבא שלו, יצחק, כל כך כיבד וירא מפניו. הזכות של הכבוד העמוק הזה שהיה ליצחק כלפי ה', היא שעמדה ליעקב ושמרה עליו.
יעקב ממשיך ואומר ללבן מילים נוקשות: כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי. המילה רֵיקָם פירושה חוסר כול, מצב שבו לא נשאר לאדם שום דבר. יעקב אומר ללבן שהוא יודע את האמת: אם ה' לא היה שומר עליו, לבן היה לוקח לעצמו הכול ומשאיר את יעקב לעזוב בלי כלום.
אבל יעקב לא סמך רק על הזכות של אבותיו. הוא מציין את המאמץ האישי שלו ואומר: אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי. הוא מזכיר ללבן כמה קשה הוא עבד, בסבל וביושר, בעזרת כפות הידיים שלו מבלי לקחת שום דבר מאחרים. המפרשים מלמדים אותנו כאן עיקרון מדהים: העבודה הקשה והישרה של יעקב היא זו שבאמת הצילה את החיים שלו. מעלת האדם שעובד קשה ומתפרנס ביושר, גדולה אפילו יותר מהזכות של האבות הצדיקים שלו, ובזכות זה ה' נתן לו את שכרו מיד.
בסוף דבריו יעקב אומר וַיּוֹכַח אָמֶשׁ. המילה אמש פירושה אתמול בלילה. יעקב מזכיר ללבן שה' התגלה אליו בלילה הקודם והזהיר אותו לא לפגוע ביעקב. האזהרה הזו היא ההוכחה הברורה ביותר לכך שיעקב התנהג ביושר מוחלט, ושה' שרואה הכול עומד לצידו ושופט צדק.