תארו לעצמכם שהכנתם נאום שלם כדי לשכנע חבר לבוא איתכם, אבל ברגע שפתחתם את הפה הוא מיד אמר "ברור שאני בא!". זה בדיוק מה שקרה ליעקב. הוא דיבר באריכות כדי לשכנע את רחל ולאה לעזוב את הבית של אבא שלהן, לבן, ולצאת לדרך. אבל האחיות הופתעו שהוא בכלל מתאמץ לשכנע אותן. הן הרגישו מנותקות לגמרי מהבית של אבא שלהן והיו מוכנות להיפרד ממנו מיד ובלי שום קושי.
רחל עונה ליעקב ראשונה, לפני לאה אחותה הגדולה. הסיבה לכך היא שרחל נחשבה לעיקר הבית והיא אהבה את יעקב מאוד, והיא דיברה מתוך הסכמה מלאה של לאה. בתשובה שלהן, האחיות שואלות האם נשאר להן חֵלֶק או נַחֲלָה בבית אביהן. הן בעצם אומרות שאין להן שום סיבה להישאר שם. המילה חֵלֶק מתארת מתנות שאבא נותן לילדים שלו בעודו בחיים, והמילה נַחֲלָה מתארת את הירושה שמקבלים בעתיד.
רחל ולאה מסבירות שלבן התייחס אליהן כמו אל נשים זרות. הוא כאילו "מכר" אותן ליעקב תמורת עבודה קשה, שמר את כל הרווח לעצמו ולא נתן להן כלום. בנוסף, עכשיו כשנולדו ללבן בנים, ברור להן שהבנים הם אלו שיירשו אותו. לכן, הן מבינות שאין להן למה לצפות בבית הזה, לא למתנות עכשיו ולא לירושה אחר כך, והן מוכנות ומזומנות ללכת עם יעקב.