קרה לכם פעם שחבר טוב חזר הביתה בלי לומר לכם שלום, וגיליתם את זה רק אחר כך? תחושה כזו בדיוק גרמה ללבן לכעוס מאוד כשהשיג את יעקב. לבן מנסה להציג את העזיבה של יעקב כמעשה לא יפה, ושואל אותו לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ. כלומר, מדוע הסתרת ממני את התוכניות שלך וברחת בסוד במקום לחכות שאחזור? לבן טוען שזה היה ממש מיותר, כי אפשר היה לסיים את הדברים ברוח טובה.
לאחר מכן, לבן אומר ליעקב משפט שנשמע קצת מוזר: וַתִּגְנֹב אֹתִי. הרי אי אפשר באמת לגנוב בן אדם! הכוונה של לבן היא שיעקב "גנב את דעתו", כלומר רימה אותו והסתיר ממנו את האמת.
כדי להראות כמה הוא פגוע, לבן מתאר איזו פרידה יפה הוא הפסיד, ואומר וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר. לבן טוען שאילו יעקב רק היה משתף אותו, הוא בכלל לא היה עוצר בעדו. להפך, הוא היה עורך לו מסיבת פרידה חגיגית ומכובדת עם מוזיקה ושמחה. בעזרת הטענה הזו, לבן מנסה להגיד ליעקב שהבריחה הסודית שלו גורמת לו להיראות כאילו עשה משהו רע, כי מי שאין לו מה להסתיר, פשוט אורז את חפציו ויוצא לדרך ברוגע ובשמחה.