קרה לכם פעם שהסתכלתם על אדם מסוים וידעתם מיד שהוא כועס, אפילו שהוא לא אמר מילה? זה בדיוק מה שקרה ליעקב. אחרי שיעקב שומע את הבנים של לבן אומרים עליו דברים לא טובים, הוא מחליט לבדוק מה לבן עצמו חושב. בדרך כלל יעקב השתדל לא להסתכל בפנים של לבן, אבל עכשיו הוא מתבונן בו בכוונה. וַיַּרְא יַעֲקֹב - יעקב רואה ומבין מיד שלבן האמין לשמועות הרעות.
עד עכשיו, לבן תמיד חייך והיה נחמד כדי שיעקב יישאר לעבוד אצלו. אבל עכשיו, כשמסתכלים על אֶת פְּנֵי לָבָן, רואים שהוא כבר לא מצליח להסתיר את הקנאה שלו, והפנים שלו כועסות. המילים וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ מלמדות אותנו שלבן עצמו השתנה. הוא כבר לא חבר של יעקב, הוא אפילו מתחמק ממנו וסוגר בפניו את הדלתות. ההתנהגות הזו שונה לגמרי מאיך שלבן התנהג כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, כלומר בימים ובתקופה שעברו.
יעקב נהיה מודאג. הוא תכנן לעזוב בצורה מסודרת, אבל עכשיו הוא חושש שלבן ישתמש בתירוצים כדי לקחת ממנו את המשפחה והרכוש שעבד עבורם כל כך קשה. דווקא מתוך הדאגה הזו, ה' מתגלה אל יעקב ומצווה עליו לחזור לארץ שלו. השילוב של הפנים הכועסות של לבן יחד עם הציווי של ה', גורם ליעקב להבין שהכי בטוח לעזוב בשקט ובסוד.