תארו לעצמכם שמישהו כועס מאוד רודף אחריכם, וכשהוא סוף סוף משיג אתכם, הוא פתאום עוצר. זה בדיוק מה שקרה כשלבן השיג את יעקב ומשפחתו אחרי מרדף ארוך. לבן עומד מול יעקב, ובמקום להודות שהוא פשוט נאלץ לוותר, הוא מנסה להראות שהוא עדיין חזק וגאה. הוא אומר ליעקב יֶשׁ־לְאֵל יָדִי, כלומר, המילה אֵל כאן פירושה כוח, ולבן בעצם מכריז: "יש לי מספיק כוח בידיים לעשות לכם רע". הוא בכוונה משתמש במילה עִמָּכֶם ברבים, כדי להשוויץ שהכוח שלו והאנשים שאיתו מספיקים כדי לפגוע לא רק ביעקב, אלא בכל המשפחה והמחנה הגדול שלו.
אבל אז לבן אומר משהו מפתיע. הוא מגלה ליעקב שה' הזהיר אותו לא לפגוע בו. למה שלבן יגלה דבר כזה? הרי זה מראה שהוא לא באמת יכול לעשות שום דבר! לבן מנסה להשתמש באזהרה הזו דווקא כדי להראות כמה הוא חזק וצודק. הוא כאילו אומר: "יש לי כל כך הרבה כוח ואני כל כך כועס, עד שה' בעצמו היה חייב להתערב ולעצור אותי". לבן מציין שה' נגלה אליו אֶמֶשׁ, כלומר באמצע הלילה שעבר. הוא קורא לה' אֱלֹהֵי אֲבִיכֶם, ולא "אלוהיך", כדי לעקוץ את יעקב ולומר לו שניצל רק בזכות האבות הצדיקים שלו, אברהם ויצחק, ולא בזכות עצמו.
לבן מספר שה' אמר לו לא לדבר עם יעקב מִטּוֹב עַד־רָע. יצא לכם לחשוב למה שה' יאסור עליו לעשות משהו טוב? התשובה היא שאפילו דבר שלבן חושב שהוא "טובה", כמו להשאיר את יעקב אבל לקחת ממנו את כל הרכוש שלו, הוא בעצם מעשה רע מאוד בשביל יעקב. לכן ה' אסר על לבן לעשות כל פעולה, כדי להגן על יעקב ועל משפחתו בצורה מושלמת.