תארו לעצמכם שמישהו ענק ומפחיד היה נעמד מולכם בכל בוקר ובכל ערב, וצועק דברים איומים. איך הייתם מרגישים? זה בדיוק מה שקרה לצבא ישראל. גוליית עשה פעולה שנקראת וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי וגם וַיִּתְיַצֵּב, כלומר, הוא התקרב ונעמד ממש בין שני המחנות כדי להעליב את עם ישראל ולהפחיד אותם. הוא עשה את זה הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב, באופן קבוע בכל בוקר ובכל ערב. למה דווקא בזמנים האלה? קודם כל, כדי להבהיל אותם ולגרום להם לפחד כל הזמן. בנוסף, הוא בחר את השעות האלה בכוונה כדי להפריע לחיילים להתפלל ולקרוא קריאת שמע של בוקר ושל לילה. המצב הקשה הזה נמשך אַרְבָּעִים יוֹם. למה דווקא ארבעים יום? פשוט כי זה הזמן שלקח עד שדוד הגיע לשדה הקרב. במשך יותר מחודש, החיילים שמעו את העלבונות ולא עשו שום דבר בגלל הפחד. אבל ברגע שדוד הגיע וראה את מה שקורה בפעם הראשונה, הוא מיד הזדעזע והחליט לפעול. המפרשים מסבירים שאם דוד היה שם מהיום הראשון, הוא היה נלחם בגוליית מיד ולא מחכה אפילו רגע אחד.
שמואל א, פרק י״ז, פסוק ט״ז
וַיִּגַּ֥שׁ הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַשְׁכֵּ֣ם וְהַעֲרֵ֑ב וַיִּתְיַצֵּ֖ב אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.