יצא לכם פעם להגיע למקום כלשהו בדיוק ברגע הכי מותח? זה בדיוק מה שקרה לדוד. ברגע שהוא מגיע למחנה הצבא של ישראל, הוא ממהר מאוד. הוא וַיִּטֹּשׁ את הציוד שהביא איתו, כלומר עוזב ומניח אותו. הוא משאיר את החפצים אצל שׁוֹמֵר הַכֵּלִים, שזהו אדם שהתפקיד הרשמי שלו הוא לשמור על התיקים והציוד של החיילים.
עכשיו, כשהוא משוחרר מהמשא הכבד, הוא וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה, כלומר רץ מהר אל קו החזית כדי לפגוש את האחים שלו ולדרוש בשלומם לפני שהלחימה מתחילה.
התזמון של דוד מדהים, כי באותו יום ממש קרה אירוע יוצא דופן. גלית הפלשתי לא נשאר למטה בעמק כמו שעשה עד עכשיו, אלא העז והתחיל לטפס על ההר ולהתקרב אל המחנה של עם ישראל. ההתקרבות הזו גרמה לחיילים להיבהל ולסגת לאחור, וכל זה מתרחש בדיוק ברגע שדוד נכנס לזירה.