תארו לעצמכם שאתם עומדים בקהל ורואים את צבא המלך יוצא למלחמה, ופתאום אתם מזהים שם את האחים הגדולים שלכם. בזמן של סכנה לעם ישראל, אנחנו מסתכלים על המשפחה של ישי, אבא של דוד. שלושת האחים הגדולים של דוד יוצאים לחזית. הם לא היו סתם חיילים מתחילים. המילים וַיֵּלְכוּ ולאחר מכן שוב הָלְכוּ, מלמדות אותנו שזו לא הפעם הראשונה שלהם. הם היו לוחמים מנוסים שהיו רגילים לצאת למבצעים צבאיים, וגם עכשיו הם התייצבו מיד.
הם היו לוחמים כל כך חשובים ומכובדים, עד שהם הלכו ממש אַחֲרֵי שָׁאוּל, כלומר, הם זכו לצעוד קרוב מאוד למלך עצמו.
מי היו האחים האלה? השמות שלהם מסודרים בדיוק לפי הגיל: הראשון הוא אֱלִיאָב הַבְּכוֹר, שהוא האח הגדול מכולם. אחריו מוזכר וּמִשְׁנֵהוּ, מילה שפירושה האח השני, שקראו לו אֲבִינָדָב. והאח השלישי הוא שַׁמָּה.
אפילו שהאחים האלה היו גיבורים וגדולים מדוד, ואפילו שדוד כבר ידע שהוא עתיד להיות מלך, דוד נשאר צנוע. הוא המשיך לכבד מאוד את אחיו הגדולים ולא התנשא עליהם בכלל.