קרה לכם פעם שעמדתם מול יריב ענק וקשוח, והוא פשוט בחן אתכם וזלזל בכם לגמרי? זה בדיוק מה שהרגיש גוליית כשהוא ראה את דוד. במקום לפחד, גוליית הרגיש בוז עמוק, כי המראה של דוד היה הפוך לגמרי מאיך שלוחם מנוסה אמור להיראות.
דוד מתואר בתור נער, מה שמסביר שהוא היה צעיר מאוד ובלי שום ניסיון או תחבולות של מלחמה. בנוסף, דוד היה אדמוני, כלומר היו לו לחיים אדומות של ילד, והוא היה עם יפה מראה, שזה אומר שהוא היה פשוט בחור יפה ועדין. לוחם שרגיל להיות בשדה הקרב, לישון בחוץ בקור, בגשם ובחום הכבד, מאבד את המראה הרך שלו. אבל דוד נראה לגוליית כמו מישהו שחי חיים נוחים ונעימים, ולא התלכלך מעולם בקרבות קשים. גוליית חשב לעצמו שהפנים האדומות של דוד רק מראות שהוא ילד פזיז שפועל מתוך התלהבות בלי לחשוב, ושהוא קפץ לתוך מלחמה שגדולה עליו בכמה מידות.