תארו לעצמכם שאתם צריכים לעמוד מול לוחם ענק ומפחיד שחמוש מכף רגל ועד ראש, ובידיים שלכם יש רק ציוד פשוט של רועי צאן. הנס הגדול שעשה ה׳ לדוד והגבורה שלו מתגלים במילה וַיֶּחֱזַק. דוד הצליח להתגבר על גלית ולנצח אותו, למרות ההבדל העצום בכלי הנשק שהיו לכל אחד מהם.
במהלך הקרב, כאשר דוד היה עדיין רחוק מגלית, הוא ירה לעברו בַּקֶּלַע, וכאשר הוא התקרב אליו, הוא הכה אותו וּבָאֶבֶן שהחזיק ממש בידו. המכה שדוד נתן לגלית הייתה כל כך חזקה, עד שהיה ברור שגלית לא יוכל להישאר בחיים. בגלל שזו הייתה מכה מנצחת, נאמר וַיְמִיתֵהוּ, כאילו דוד כבר המית אותו לגמרי. אבל באותו רגע לגלית עדיין נותרה מעט רוח חיים, ולדוד הייתה מגבלה: וְחֶרֶב אֵין בְּיַד דָּוִד. מכיוון שלא היה לו כלי נשק רגיל כמו חרב, הוא לא יכול היה להשלים את הניצחון באופן סופי באותו הרגע.