תארו לעצמכם את רגע השיא בקרב, כששני הלוחמים מתחילים לנוע אחד לקראת השני בצורה כל כך שונה. מצד אחד עומד גוליית הענק. המילים האמיצות של דוד הכעיסו אותו מאוד, ולכן קָם הַפְּלִשְׁתִּי, כלומר הוא הזדרז והכין את עצמו מיד להתקפה. אבל בגלל השריון הכבד וכלי הנשק העצומים שעליו, הוא לא באמת יכול היה לרוץ. לכן נאמר וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב, הוא נאלץ להתקדם לאט לאט, צעד אחר צעד בשטח הפתוח. מולו נמצא דוד, שפועל בזריזות ובחוכמה. וַיְמַהֵר דָּוִד וַיָּרָץ, דוד מגיב במהירות רבה. תוך כדי הריצה הוא משתמש בתחבולה: הוא מסתיר בכוונה את הקלע והאבנים שלו, כדי שגוליית יראה רק מקל פשוט בידו. כך גוליית לא חושד שהוא צריך להגן על המצח החשוף שלו. לאן דוד רץ? הוא מתקדם באומץ היישר אל הַמַּעֲרָכָה, ישר קדימה מול מחנה הפלשתים, כדי לפגוש את הענק.
שמואל א, פרק י״ז, פסוק מ״ח
וְהָיָה֙ כִּי־קָ֣ם הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיֵּ֥לֶךְ וַיִּקְרַ֖ב לִקְרַ֣את דָּוִ֑ד וַיְמַהֵ֣ר דָּוִ֔ד וַיָּ֥רׇץ הַמַּעֲרָכָ֖ה לִקְרַ֥את הַפְּלִשְׁתִּֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.