שמואל א, פרק כ׳, פסוק י״ב

יהונתן נשבע לדוד בשם ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כי אֶחְקֹר אֶת אָבִי, כלומר יבצע חקירה ודרישה מעמיקה לגבי יחסו של שאול כלפיו. בירור זה ייעשה כָּעֵת מָחָר הַשְּׁלִשִׁית, מחר באותה שעה או לכל המאוחר ביום השלישי, שכן ייתכן ששאול לא יבחין מיד בהיעדרותו של דוד או שיהונתן ימתין לראות אם אביו ייזום את השיחה מעצמו. אם יתברר כי כוונותיו של שאול חיוביות וְהִנֵּה טוֹב אֶל דָּוִד, יהונתן שואל רטורית וְלֹא אָז אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ וְגָלִיתִי אֶת אָזְנֶךָ, וכי לא אשלח מיד לבשר לך את הבשורה הטובה? המילה אָז מדגישה שהעדכון יתבצע באופן מיידי וללא דיחוי, ואילו המילה אֶשְׁלַח מצביעה על כך שבמקרה של בשורה טובה אין סכנה להיעזר בשליח, בניגוד לבשורה רעה שתחייב את יהונתן להגיע ולהזהיר את דוד בעצמו.