בעת פרידתם מבקש יהונתן מדוד לזכור תמיד את וְהַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ, היא ברית החברות שכרתו, ומבהיר כי דוד אינו צריך להסתכן במפגש נוסף כדי לקיימה. מכיוון שאין עדים במעמד החשאי, מצהיר יהונתן הִנֵּה ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וקובע כי ה' עצמו הוא העד להסכם שנועד להתקיים עַד עוֹלָם. הצהרה זו נועדה גם להרגיע את חששו של דוד ולהבטיח לו שיהונתן לא יסגיר אותו לידי שאול. בכך מבהיר יהונתן כי נאמנותו לחברו והאיסור לסייע לרצח קודמים למצוות כיבוד אביו.
שמואל א, פרק כ׳, פסוק כ״ג
וְהַ֨דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְנוּ אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה הִנֵּ֧ה יְהֹוָ֛ה בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.