יהונתן מזרז את נערו כדי לסיים את תפקידו בשדה במהירות ולהישאר לבדו עם דוד. הוא קורא לעברו מְהֵרָה חוּשָׁה אַל־תַּעֲמֹד, מילים נרדפות המדגישות את הדחיפות ומורות לנער לרוץ מיד מבלי להתעכב במקום שבו נפל החץ הראשון. אף על פי שהנער נשלח לאסוף את הַחִצִּים, כתיב המילה ביחיד מלמד שיהונתן ירה בפועל רק חץ אחד, בעוד הקריאה ברבים באה להזכיר את התכנון המקורי לירות שלושה. מכיוון שהשדה היה ריק מאדם, התייתר הצורך בסימן המורכב, ויהונתן מיהר לשלח את הנער חזרה לעיר כדי שיוכל לשוחח עם דוד פנים אל פנים באין רואה.
שמואל א, פרק כ׳, פסוק ל״ח
וַיִּקְרָ֤א יְהֽוֹנָתָן֙ אַחֲרֵ֣י הַנַּ֔עַר מְהֵרָ֥ה ח֖וּשָׁה אַֽל־תַּעֲמֹ֑ד וַיְלַקֵּ֞ט נַ֤עַר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת־[הַ֣חִצִּ֔ים] (החצי) וַיָּבֹ֖א אֶל־אֲדֹנָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.