יצא לכם פעם לראות שמישהו עשה מעשה ממש לא טוב, וחשבתם שאולי כדאי קודם כל לדבר איתו לפני שמתחילים לריב? זה בדיוק מה שקרה כאן. לפני שפורצת מלחמה גדולה, שאר שבטי ישראל מחליטים לנסות לפתור את הבעיה בדרכי שלום. הם שולחים שליחים כדי לדבר עם שבט בנימין על המעשה הנורא שקרה אצלם בעיר גבעה, ולדרוש מהם לקחת אחריות.
השליחים עוברים בְּכׇל שִׁבְטֵי בִנְיָמִן. רגע, הרי בנימין הוא רק שבט אחד, אז למה כתוב ברבים? הכוונה היא למשפחות הגדולות והחשובות של השבט, שלפעמים קוראים גם להן שבט. כשהשליחים מגיעים, הם זועקים: מָה הָרָעָה הַזֹּאת. הם לא באמת שואלים מה קרה, כי כולם כבר ידעו את הפרטים. המילה 'מה' מראה עד כמה הם מזועזעים. זה כמו להגיד: 'איזה דבר עצום ונורא קרה כאן!'.
הם מוסיפים ואומרים שזו רעה אֲשֶׁר נִהְיְתָה בָּכֶם. למה הם מאשימים את כל השבט? כי המעשה הרע קרה בשטח שלהם, והם היו צריכים להיות הראשונים שמענישים את החוטאים. בגלל שהם שתקו, לא עשו כלום ואפילו לא באו להתנצל, זה נחשב כאילו כל השבט שותף למעשה. שבטי ישראל קיוו שכולם יחד ישפטו את האנשים שעשו את הרעה ויסלקו אותה, אבל לצערנו בני בנימין אטמו את האוזניים וסירבו להקשיב.