תארו לעצמכם שאתם מקבלים תפקיד חדש וחשוב מאוד, ואתם צריכים להראות שאתם מוכנים לעבוד יחד כקבוצה אחת. זה בדיוק מה שקורה לאהרן ובניו כשהם מתכוננים להיות כהנים. ה' אומר למשה וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַפָּר לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד. קודם לכן הבהמות חיכו באזור החצר, אך כעת מביאים את הפר אל המקום המדויק שבו יתקיים הטקס, ממש בפתח האוהל.
עכשיו מתחיל השלב המרכזי שבו נאמר וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר. מהי סמיכה? כל אחד מהכהנים, בזה אחר זה, מניח את שתי ידיו בין קרני הפר ונשען עליו חזק עם כל הגוף. אהרן עושה זאת ראשון, ואחריו בניו. זוהי חובה אישית, ואף אחד לא יכול לבקש ממישהו אחר לעשות זאת במקומו.
לפעולה המיוחדת הזו יש משמעות עמוקה. ההישענות החזקה עוזרת להם לחשוב על המעשים שלהם, לעשות תשובה אמיתית ולהתחיל את התפקיד בלב נקי. בנוסף, כשהם נשענים על הפר, הם מזכירים לעצמם שמעכשיו הם יהיו משרתים נאמנים וחרוצים של ה', ממש כמו שהפר עוזר בעבודה. העובדה שכולם נשענים על אותו פר בדיוק, מלמדת אותם שהם לא סתם אנשים בודדים, אלא משפחה אחת מלוכדת שעובדת יחד למען מטרה רוחנית גדולה.