תארו לעצמכם שאתם מחזיקים בידיים מתנה ממש מיוחדת שאתם רוצים להעניק מכל הלב. איך בדיוק הייתם מגישים אותה? בחנוכת המשכן, אהרן ובניו היו צריכים להגיש מתנה מיוחדת לה'. ה' מצווה על משה וְשַׂמְתָּ הַכֹּל, כלומר לקחת את חלקי הקורבן ואת המצות, ולהניח אותם ממש על כפות הידיים של אהרן ושל בניו.
מיד לאחר מכן נאמר וְהֵנַפְתָּ אֹתָם, כלומר שמשה צריך להניף ולהזיז את הקורבן באוויר. אבל רגע, איך משה יכול לעשות זאת אם הכול כבר נמצא בידיים של אהרן ובניו? התשובה היא שמשה מניח את הידיים שלו מתחת לידיים שלהם, וביחד הם מרימים ומזיזים את הקורבן. משה בעצם תומך בהם מלמטה ועוזר לקרב אותם אל ה'.
הפעולה המיוחדת הזו נקראת תְּנוּפָה. כדי לעשות אותה, מזיזים את הידיים לארבעת כיווני השמיים, וגם מעלים למעלה ומורידים למטה. יש לכך משמעות יפה וחשובה. התנועה לארבעת הכיוונים מראה שה' הוא הבעלים של כל העולם כולו וזה שומר עלינו מצרות, והתנועה למעלה ולמטה מראה שה' שולט גם בשמיים וגם בארץ. הרמת הקורבן באוויר מסמלת שהוא מוקדש ומועבר באהבה לה', גם החלקים שנשרפים על המזבח וגם החלקים שמשה מקבל לעצמו.