ויקרא, פרק י״ג, פסוק ל״ז

כאשר מחלת העור בראש או בזקן מפסיקה להתפשט ונראה כי וְאִם בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק בממדיו המקוריים, או לחלופין כאשר וְשֵׂעָר שָׁחֹר, המייצג כל גוון של שיער בריא שאינו צהוב, מופיע בתוך הנגע, הרי שזהו סימן לסילוק המחלה. ההדגשה כי השיער החדש צָמַח בּוֹ לאחר הופעת המחלה מעידה על התחדשות העור, ועל כן נקבע כי נִרְפָּא הַנֶּתֶק טָהוֹר הוּא באופן מוחלט, גם אם השיער ינשור שוב בעתיד. על אף ההחלמה הוודאית, האדם אינו רשאי להכריז על עצמו כטהור, והקביעה וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן דורשת אישור רשמי של הכהן כדי להשלים את התהליך. עם זאת, סמכות הכהן כפופה למציאות האובייקטיבית, ותפקידו הוא אך ורק לאשר את העובדות התואמות לדין התורה, כך שפסיקה שגויה שלו בטלה.