ויקרא, פרק י״ג, פסוק מ״ג

אזור של אובדן שיער בראש נידון הלכתית כעור רגיל לכל דבר, בין אם מדובר בגבר או באישה. כאשר וְרָאָה אֹתוֹ הַכֹּהֵן ומתגלית בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ תופעה של שְׂאֵת הַנֶּגַע לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת, כלומר נגע בגוון מעורב המופיע בתוך התנפחות בעור, הוא נבחן כְּמַרְאֵה צָרַעַת עוֹר בָּשָׂר. השוואה זו לצרעת הגוף הרגילה מלמדת שהנגע מטמא רק באחד מגווני הלובן המוגדרים, ועליו להיות בגודל מינימלי של גריס. מכיוון שבאזור חשוף משיער לא ייתכן סימן טומאה של הפיכת שיער ללבן, הנגע יטמא רק על ידי התפשטות בעור או הופעת בשר בריא בתוכו. למרות חוסר זה בסימנים, התורה מדגישה שדין ההסגר אינו מקל, והוא עשוי להימשך עד שבועיים בדומה לצרעת העור.