ויקרא, פרק י״ג, פסוק ט׳

מחלות עור שונות, כדוגמת כתם לבן או מחלה עמוקה המצמיחה בשר חי, מאוגדות יחד תחת ההגדרה נגע צרעת, המהווה עונש על חטאים של גאווה, לשון הרע וצרות עין. הופעת המחלה באדם מלמדת שדיני הטומאה חלים גם במקרה קיצוני שבו הנגע כיסה את כל הגוף, וכן שהחובה להיבדק אצל כהן ייחודית לישראל. לעיתים החולה נאלץ לבוא לבדו כי הכל מתרחקים ממנו בשל טומאתו, אך ההוראה והובא אל הכהן מרמזת גם על כפייה וערבות הדדית, שכן אדם עשוי לסרב להכיר במצבו. על כן החברה נדרשת להביאו לכהן, שהוא הסמכות הבלעדית לאבחון, מאחר שאין לאדם רשות לפסוק על טומאתו בעצמו.