ויקרא, פרק י״ג, פסוק ל״א

כאשר הכהן בוחן אֶת נֶגַע הַנֶּתֶק, שהוא אזור התקרחות שגודלו כעדשה לפחות, הוא בודק את מאפייניו. העובדה כי וְהִנֵּה אֵין מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר מלמדת שנגע זה יכול להיות טמא בכל צבע עור ואינו חייב להיות לבן. הסיבה המרכזית להסגר היא כי וְשֵׂעָר שָׁחֹר אֵין בּוֹ, שכן הימצאותן של לפחות שתי שערות המוקפות בתוך הנגע, בכל צבע שאינו צהוב, מעידה על החלמה וטהרה מיידית. אמנם קיימת מחלוקת אם היעדר סימן טומאה אחד מספיק כדי לטהר, אך בפועל, מאחר שאין בנגע שיער בריא המטהר אותו, וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת נֶגַע הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים כדי לעקוב אחר התפתחותו ולבחון האם יופיעו בו סימני טומאה או טהרה.