ויקרא, פרק י״ג, פסוק ז׳

וְאִם־פָּשֹׂה תִפְשֶׂה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, כלומר הנגע גדל ומתרחב אפילו בגוון כהה יותר ובכל שלב שהוא, הדבר מעיד כי הגוף אינו מתגבר על החולי וכי האדם טרם שב בתשובה מחטאו. התרחבות זו נחשבת להמשך ישיר של הנגע המקורי ומטמאת רק אם התרחשה אַחֲרֵי הֵרָאֹתוֹ אֶל־הַכֹּהֵן לְטׇהֳרָת֑וֹ, כלומר לאחר שהכהן כבר בדק אותו בסוף ימי ההסגר כדי להוציאו מטומאה לטהרה או לאחר שפטר אותו לחלוטין. במקרה של התפשטות כזו, על האדם ליזום פנייה אקטיבית וְנִרְאָה שֵׁנִית אֶל־הַכֹּהֵן. זוהי הפעם השנייה שבה המצורע ניגש בעצמו אל הכהן, ועליו להיראות בדיוק לאותו כהן שבדק אותו לראשונה, כדי שיוכל להשוות את ממדי הנגע ולהבחין בוודאות בהתפשטות.