יצא לכם פעם לנסוע למקום חדש לגמרי ולא מוכר שמעולם לא הייתם בו? מעבר כזה יכול לעורר קצת חשש בהתחלה. כשמשפחת יעקב ירדה למצרים, זה לא קרה במקרה או בטעות. ה׳ תכנן את זה מראש כחלק מתוכנית גדולה. אמנם הסיבה המיידית שבגללה הם עזבו את ארץ כנען הייתה הרעב הכבד, אבל ה׳ עשה איתם חסד עצום. הוא דאג שיוסף יגיע למצרים הרבה לפני כולם ויהפוך שם לשליט. למה זה כל כך חשוב? תארו לעצמכם פרה שקשה להזיז אותה ממקום למקום. אם יקחו את העגל שלה ויעבירו אותו, היא כבר תרוץ אחריו בשמחה. כך קרה עם יעקב. בזכות העובדה שיוסף חיכה לו שם, יעקב בחר לרדת למצרים מרצונו החופשי ובשמחה, ולא הגיע לשם בכוח או כאסיר.
כאשר מוזכר השם יִשְׂרָאֵל, הכוונה היא גם ליעקב האדם הפרטי וגם להתחלה של עם ישראל כולו. נכתב שיעקב היה גָּר במצרים. כלומר, הוא חי שם כמו אורח או תושב זר. בזכות יוסף, יעקב לא הפך לעבד כשהגיע למקום החדש, אלא זכה לחיות שם בכבוד. בסוף מוזכר שיעקב שהה בְּאֶרֶץ חָם. בתנ"ך אוהבים לפעמים לחזור על אותו רעיון במילים אחרות כדי שהמשפט יישמע יפה ופיוטי. ארץ חם היא פשוט שם נוסף למצרים, כי לאיש הראשון שקראו לו מצרים, היה אבא שקראו לו חם.