המעבר החד בחייו של יוסף מתבטא בהפיכתו הפתאומית ממעמד של עבדות לשליטה מוחלטת. פרעה הוא זה אשר מינה את יוסף לתפקיד הרם [מצודת דוד]. השימוש בתואר אָדוֹן מציג ניגוד ישיר למצבו הקודם; מי שנמכר לעבד, כשהוא נושא עמו תדמית שלילית, הפך כעת לאדון בניגוד לכל ציפייה [אבן עזרא, אלשיך].
עלייתו של יוסף לגדולה לא נעשתה בהדרגה. הוא לא מונה תחילה לשלוט על העם ורק לאחר מכן התקדם לארמון המלוכה, אלא זכה מיד למעמד העליון ביותר בתוך בית המלך [אלשיך]. מינוי זה, בו שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ, מהווה את השלב הראשון מתוך שלוש מדרגות עוקבות שבהן העלה פרעה את יוסף, והוא מקביל להצהרתו בתורה: "אתה תהיה על ביתי" [מלבי"ם, מאירי]. במסגרת תפקיד זה הוענקה לו סמכות עליונה, והוא הפך להיות וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ, כלומר אחראי ושליט בלעדי על כל משק ביתו ורכושו של פרעה [מצודת דוד, אלשיך].