מכת הארבה במצרים התאפיינה בהרס מוחלט של הצומח, אך עם זאת הופעלה בהשגחה ובדיוק גבולות מופתי. המילים בְּאַרְצָם וכן אַדְמָתָם באות להדגיש את המיקום המדויק שבו הכתה המכה: הארבה כילה אך ורק את הצומח שבגבולות מצרים, ולא התפשט לאכול את עשב האדמה של ארצות סמוכות כמו כוש [אלשיך].
באשר לביטוי פְּרִי אַדְמָתָם, הפרשנים מסבירים כי מדובר ביבול שהצליח לשרוד את מכת הברד שקדמה לארבה. עם זאת, קיימת הבחנה לגבי סוג היבול שניצל ונאכל כעת: יש המפרשים כי הכוונה היא לפירות העשב והצמחים שהותיר הברד [רד"ק], בעוד גישה אחרת מבארת כי מדובר בפרי העץ שנותר לפליטה [אבן עזרא].