ההשגחה האלוהית פועלת פעמים רבות מאחורי הקלעים של הטרגדיה האנושית. שנים רבות לפני שהרעב הכבד אילץ את משפחת יעקב לגלות למצרים, התוכנית האלוהית כבר יצאה לדרך והקדימה רפואה למכה [מאירי]. דרך שרשרת של אירועים שנראו באותו רגע כצירוף מקרים אכזרי, הוצב מושיע במצרים שתפקידו היה להבטיח את הישרדותה של המשפחה בשנות המצוקה.
שָׁלַח לִפְנֵיהֶם – הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה מתייחסת ליעקב ולבניו. ה׳ הקדים ושלח את יוסף למצרים לפני ירידתם הצפויה לגלות. מהלך זה התבצע באמצעות חלומותיו של יוסף, אשר עוררו את קנאת אחיו וסיבבו את הגעתו למצרים [רד"ק]. מטרה מרכזית בשליחות זו הייתה הכנת התשתית הכלכלית שתכלכל אותם ברעב [ביאור שטיינזלץ, מלבי"ם]. רובד נוסף למטרה זו הוא רוחני: יוסף נשלח מראש כדי להשרות את השכינה במצרים, כך שכאשר בני ישראל יגיעו לשם, הם יזונו משפע טהור וקדוש שתחת חסות ה׳, ולא מכוחה הטמא של מצרים [אלשיך]. שליחות זו מקבילה לדבריו של יוסף עצמו לאחיו: "וישלחני אלהים לפניכם" [רש"י, מאירי, אלשיך].
אִישׁ – הפסוק פותח בתיאור כללי של המילה ומשהה את הזכרת שמו של יוסף עד לסוף הפסוק. הפרדה זו נועדה להסמיך את שמו של יוסף למילה "לעבד", כדי לרמוז על הסיבה לעונש שקיבל [אלשיך].
לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף – הפרשנים מסכימים כי האות למ"ד במילה לְעֶבֶד משמעותה תכלית, כלומר יוסף נמכר כדי להיות עבד [רד"ק, אבן עזרא, מלבי"ם]. דעה נוספת מפרשת זאת במשמעות של מכירה לאדם שהוא עצמו עבד, כשהכוונה היא לפוטיפר [אבן עזרא].
על השאלה מדוע נגזר על יוסף, שנשלח למטרה כה עליונה, לסבול השפלה של עבדות, מציעים הפרשנים שני כיוונים: מצד אחד, היה צורך שהאיש אשר נועד להציל את המשפחה יעבור תחילה תהליך של זיכוך וצירוף בכור העוני והסבל [מלבי"ם]. מנגד, יש כאן עונש של מידה כנגד מידה: יוסף נמכר לעבדות משום שהביא את דיבת אחיו רעה אל אביהם, כשסיפר לו שהם מזלזלים בבני השפחות וקוראים להם עבדים [אלשיך].