מכת בכורות מומחשת כאן באמצעות תקבולת פיוטית המדגישה את היקף הפגיעה במצרים. רוב המפרשים מסכימים כי שתי צלעות הפסוק כופלות את אותו הרעיון במילים שונות כדי לחזק את המסר [רד"ק, מצודת דוד].
המכה הונחתה על המצרים בלבד, תוך הצלת בכורי ישראל [אבן עזרא]. המילה בְּאַרְצָם מכוונת לארץ מצרים [ביאור שטיינזלץ], ויש המציינים כי קיימות נוסחאות עתיקות ותרגומים שבהם נכתב במפורש "במצרים" במקום "בארצם" [מנחת שי]. הפגיעה בְּאַרְצָם לא הוגבלה רק למצרים עצמם, אלא הקיפה גם בכורים מעמים אחרים ששהו באותה עת בארץ מצרים [אלשיך]. לעומת הגישה הרואה בצלעות הפסוק חזרה על אותו עניין, יש הסבורים כי קיימת ביניהן הבחנה גיאוגרפית: בעוד שכׇּל־בְּכ֣וֹר בְּאַרְצָ֑ם מתייחס לאלו שהוכו בתוך גבולות מצרים, הביטוי רֵ֝אשִׁ֗ית לְכׇל־אוֹנָֽם מכוון לבכורי מצרים שהוכו בכל מקום שבו היו בעולם, אף אם לא התגוררו בארצם באותה עת [מלבי"ם].
המילה אוֹנָֽם משמעותה כוח [מצודת ציון], והביטוי רֵ֝אשִׁ֗ית לְכׇל־אוֹנָֽם מקביל לביטוי המקראי "ראשית אונו", המציין את הבן הבכור [מאירי]. הכוונה היא לבנים הראשונים שבאו לעולם מכוחם של הוריהם [אבן עזרא, מצודת דוד]. השימוש בביטוי זה בא ללמד על הרחבת הגדרת הבכורה במכה זו: הפגיעה לא הצטמצמה רק לבכורות שהם "פטר רחם" (הראשונים לאמם), אלא חלה על כל מי שהיה ראשון לכוחו של אביו. משום כך, גם במקרים שבהם אישה אחת ילדה בנים ממספר רב של גברים שונים, כל בן שהיה בכור לאביו מת במכה [אלשיך].