קריאה זו מופנית אל עם ישראל, ומזכירה להם את ייחוסם ואת הקשר המיוחד שלהם עם ה' [אבן עזרא, מצודת דוד, מלבי"ם]. בספר דברי הימים מופיע פסוק מקביל שבו נכתב "זרע ישראל" במקום "זרע אברהם", ונקודה זו מהווה מפתח להבנת כוונת הפסוק [רד"ק, מנחת שי].
הפסוק פותח בציון זֶרַע אַבְרָהָם, משום שאברהם היה האב הראשון שהחל לקבל את מצוות ה' [אבן עזרא], והוא עבד אותו באמונה ולכן זכה לתואר עַבְדּוֹ [מלבי"ם]. עם זאת, הפרשנים מסכימים כי התואר "זרע אברהם" כאן אינו כולל את כלל צאצאיו ההיסטוריים, דוגמת ישמעאל ועשו.
כדי להבהיר זאת, הפסוק ממשיך ומדייק מי הוא אותו זרע: בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. יעקב מוזכר משום שהוא האב הבלעדי של עם ישראל, ללא אומות אחרות שמשתתפות בייחוסו [אבן עזרא]. המילה בְּחִירָיו משמעה נבחריו [ביאור שטיינזלץ], והיא באה להדגיש כי בני יעקב הם החלק הנבחר והמיוחד מתוך כלל הזרע של אברהם [רד"ק, אלשיך, מצודת דוד], והם אלו שה' בחר בהם מתוך רצון חופשי להיות לחלקו ולעבוד אותו [מלבי"ם].