תארו לעצמכם שאתם קוראים על המכות שקיבלו המצרים, ופתאום שמים לב שדילגו על מכת דבר ומכת שחין ועברו ישר למכת ברד. יצא לכם לחשוב למה בעצם? הסיבה היא שפרעה בכלל לא ביקש ממשה לעצור את המכות הקודמות. הוא חשב שהן קרו לגמרי במקרה, או בגלל שהן הגיעו פתאום בלי אזהרה. אבל מכת הברד הייתה כל כך עוצמתית, שפרעה ממש התחנן שהיא תיפסק. במקום להוריד למצרים גשם רגיל, ה' נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד. הברד הזה לא היה סתם תופעת טבע של מים שקפאו. זה היה נס מיוחד במינו. הרי כולם יודעים שאש מחממת וממיסה קרח. מכיוון שירדה אש מהשמיים, היא הייתה אמורה לחמם את האוויר ולא לתת למים לקפוא. אבל במצרים קרה פלא, וירדה אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם, כלומר אש בוערת ומתלקחת בערה ממש בתוך הברד עצמו. השילוב הזה, של קרח ואש שיורדים יחד בלי להפריע אחד לשני, הוכיח לכולם שזה לא מקרה, אלא נס גלוי מאת ה'.
תהלים, פרק ק״ה, פסוק ל״ב
נָתַ֣ן גִּשְׁמֵיהֶ֣ם בָּרָ֑ד אֵ֖שׁ לֶהָב֣וֹת בְּאַרְצָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.