קרה לכם פעם שהתרגלתם לכלל מסוים, ופתאום גיליתם שיש לו יוצא מן הכלל? בימי ההכנה המיוחדים של המשכן, אהרן ובניו לומדים איך להיות כהנים. בדרך כלל, כאשר מביאים קרבן מיוחד כדי לכפר על טעות, הכהנים מקבלים ואוכלים חלק מהבשר שלו. אבל הפעם יש כלל חדש וחד פעמי. הם מצטווים לקחת וְאֶת בְּשַׂר הַפָּר, שזה כולל את הראש ואת כל החלקים שלו, וגם וְאֶת פִּרְשׁוֹ, שזו הפסולת שנמצאת בתוך הבטן של הבהמה. את כל זה הם צריכים להוציא אל מחוץ למחנה ושם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ.
למה בעצם שורפים את הכל ולא אוכלים? המפרשים מסבירים שזה היה מקרה מיוחד מאוד. מכיוון שבאותם ימים אהרן ובניו עדיין לא הפכו לכהנים באופן סופי, הם לא יכלו לאכול את הבשר בקדושה הראויה. בנוסף, זה היה הקרבן האישי שלהם, וכהן אינו אוכל מקרבן שהוא מביא בעצמו. בסוף מודגש חַטָּאת הוּא, כדי ללמד אותנו שהתפקיד של הקרבן הזה הוא לנקות ולטהר את אהרן ואת בניו מכל טעות, וכך הם יוכלו להתחיל את עבודתם במשכן כשהם טהורים ומוכנים לגמרי.