יצא לכם פעם לחשוב על כך שלפעמים עצם האכילה יכולה להיות מצווה קדושה? תהליך ההכנה המיוחד של אהרן ובניו לתפקיד הכהנים מגיע לשיאו בסעודה חשובה. הם לא אוכלים סתם כי הם רעבים, אלא הארוחה הזו היא חלק בלתי נפרד מהשלמת התפקיד הקדוש שלהם.
הכהנים אוכלים את בשר האיל, כי במעמד הזה הם נחשבים לבעלים של הקורבן. הם אוכלים את הבשר שנשאר אחרי שהחלקים הפנימיים הוקרבו על המזבח לה'. כמובן שחמישה אנשים לא באמת יכולים לסיים איל שלם בארוחה אחת, ולכן ברור שיישאר בשר לאחר מכן. יחד עם הבשר הם אוכלים ואת הלחם אשר בסל, כלומר, לא את כל הלחם שהובא לשם בהתחלה, אלא רק את הלחם שנותר בסל אחרי שהקדישו חלק ממנו למזבח. את הסעודה הקדושה הזו הם עורכים פתח אהל מועד. הכוונה היא לא שהם ישבו ממש על פתח האוהל, אלא שזהו שם כולל לכל השטח הקדוש של חצר המשכן, ושם מותר היה להם לאכול את הארוחה המיוחדת שלהם.