לאחר שהַנַּעַר בָּא בחזרה לעיר והשטח התפנה מאנשים, יצא דוד ממקום מחבואו וְדָוִד קָם מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב, מהצד הדרומי, שכן יהונתן ירה את החצים צפונה כדי להרחיק את הנער משם. דוד התקרב אל יהונתן, וַיִּפֹּל לְאַפָּיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לאורך הדרך, כשהוא נופל על פניו לאות תודה עמוקה וכבוד הראוי למלכים. השניים הבינו שככל הנראה לא ייפגשו עוד לעולם, ולכן וַיִּשְּׁקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיִּבְכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ מתוך קושי הפרידה. בכיים המשותף נמשך עַד דָּוִד הִגְדִּיל והרבה לבכות אף יותר מיהונתן, בשל ההבנה שמעתה נידון לחיי נדודים וסבל. יש המסבירים כי דוד בכה בקול כה רם מתוך פחד משאול, עד שיהונתן חשש שיישמעו ומיהר לשלחו לשלום, תוך שהוא מזכיר לו כי ה' יהיה עד לעולם לאהבתם ולשבועתם.
שמואל א, פרק כ׳, פסוק מ״א
הַנַּ֘עַר֮ בָּא֒ וְדָוִ֗ד קָ֚ם מֵאֵ֣צֶל הַנֶּ֔גֶב וַיִּפֹּ֨ל לְאַפָּ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֑ים וַֽיִּשְּׁק֣וּ ׀ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֗הוּ וַיִּבְכּוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ עַד־דָּוִ֖ד הִגְדִּֽיל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.