יצא לכם פעם לראות ציפור שנבהלת ופתאום פורשת כנפיים ועפה משם במהירות? זה בדיוק מה שצפוי לקרות לתושבי מואב. הם יצטרכו לעזוב את הבתים שלהם ולצאת לגלות בארץ אחרת, וזה יקרה כל כך מהר עד שזה ייראה כאילו הם עפים משם. לכן נאמר תְּנוּ־צִיץ לְמוֹאָב. המילה ציץ כאן מתארת כנף. זה כמו ציור במילים שאומר: תנו למואב כנפיים כדי שתוכל להימלט בחיפזון. גם המילים כִּי נָצֹא תֵּצֵא קשורות לזה, כי הן מגיעות מהמילה נוצה. בסופו של התהליך העצוב הזה, בגלל שהעזיבה תהיה כל כך מהירה, וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן. הערים של מואב יישארו שוממות וריקות לחלוטין, ולא יישאר בהן אף תושב.
ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק ט׳
תְּנוּ־צִ֣יץ לְמוֹאָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב בָּהֵֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.