נפילתה של בבל ממוטטת במקביל את כל משענות הביטחון שלה, וחושפת את חוסר האונים המוחלט של ההנהגה המייעצת והצבא. מכת החֶרֶב מופנית תחילה אֶל הַבַּדִּים, הם קוסמי בבל וחוזי הכוכבים שדרכם לבדות שקרים מלבם. לנוכח האסון קוסמים אלו וְנֹאָלוּ, כלומר חכמתם תסוכל, דעתם תשתבש והם לא ידעו כיצד להינצל. באותו אופן קורס גם הכוח הפיזי, כאשר החֶרֶב מכה אֶל גִּבּוֹרֶיהָ, אנשי המלחמה, והתוצאה היא שהם וָחָתּוּ, נשברים ומובסים לחלוטין.
ירמיהו, פרק נ׳, פסוק ל״ו
חֶ֥רֶב אֶל־הַבַּדִּ֖ים וְנֹאָ֑לוּ חֶ֥רֶב אֶל־גִּבּוֹרֶ֖יהָ וָחָֽתּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.