מפלתה של ממלכת בבל תהיה מוחלטת, ותהפוך את הארץ ועושרה לטרף קל עבור כובשיה. המילים וְהָיְתָה כַשְׂדִּים מתייחסות לארץ הכשדים עצמה או לעדה ולאומה הכשדית [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. תיאור זה מצביע על כניעה מוחלטת; לאחר התבוסה, בני המדינה לא ינסו כלל להילחם, אלא יהפכו בעצמם למעין שלל שנותר מאחור בתום המערכה [מלבי"ם].
הם יהיו לְשָׁלָל, כלומר לביזה [מצודת ציון]. ההבטחה כי כָּל־שֹׁלְלֶיהָ יִשְׂבָּעוּ מלמדת על הכמות העצומה של הרכוש שיילקח משם [מצודת דוד]. בניגוד למלחמות רגילות, שבהן העם הנכבש נוהג להסתיר או להשמיד את רכושו כדי שלא ייפול בידי האויב, במקרה זה הכובשים ימצאו שלל רב, די והותר כדי להשביע את רצונם במלואו [מלבי"ם].