נפילתה של בבל מקיפה את כל משענות הביטחון שלה, החל מההנהגה המייעצת ועד לכוח הצבאי. הפורענות פוגעת בשתי הקבוצות הללו במקביל, וחושפת את חוסר האונים המוחלט שלהן מול האסון המתרגש לבוא.
הפרשנים מסכימים כי המילה הבַּדִּים מכוונת לקוסמים, לחוזי הכוכבים ולמגידי העתידות של בבל. כינוי זה נגזר מהשורש ב.ד.א, שכן דרכם של אותם קוסמים היא לבדות מלבם ולהמציא דברי כזב ושקר כדי להטעות את שומעיהם. המילה וְנֹאָלוּ מבטאת סכלות, טיפשות ושיבוש הדעת. כאשר תכה בהם החרב ותבוא הרעה, אותם קוסמים שנתפסו כחכמים יאבדו את חכמתם, עצתם תסוכל, קסמיהם לא יועילו להם והם לא ידעו כיצד להינצל.
באותו אופן שבו קורסת חכמת הקוסמים המדומה, כך קורס גם הכוח הפיזי. חרב הפורענות מופנית במקביל אל גִּבּוֹרֶיהָ, אנשי הצבא והמלחמה, והתוצאה היא וָחָתּוּ, כלומר הם יישברו ויובסו לחלוטין.